הקואליציה כבר לא מתפקדת. זה לא רק חוק ההמלצות, חוק המרכולים או החוק הצרפתי. זו לא רק חקירה כזו או אחרת, זו התמונה המלאה- שמעידה באופן  ברור על העובדה שממשלת נתניהו עוסקת בהישרדותה בלבד ולא בטובת הציבור. מדד המכון לדמוקרטיה שפורסם השבוע מלמד כי 80% אחוז מהישראלים סבורים שנבחרי הציבור דואגים יותר לאינטרסים של עצמם מאשר לאלה של הציבור, הם אינם טועים! ראש הממשלה וחברי כנסת מהקואליציה מצויים תחת חקירה. הנכים, ניצולי השואה, תאונות הדרכים ובכלל הדאגה לציבור נדחקת מטה ברשימת סדר העדיפויות. חברת טבע, שהיא ספינת הדגל של התעשייה הישראלית עלתה על שרטון ואת המחיר ישלמו לא ההנהלה שקיבלה החלטות עסקיות כושלות, לא המדינה שאיפשרה לחברה הטבות מס במיליארדי שקלים, אלא אלפי עובדים. פיטורים המוניים, בלי להגיע להסדרים כאלה ואחרים מאפיין חברות חזקות שלא רואות את האדם העובד. ההסתדרות תשבית המשק ביום ראשון, כעת זה המבחן של הממשלה שחייבת להתערב. היום אלו עובדי טבע ומחר אלו יכולים להיות  עובדי אמדוקס או כל חברה אחרת. 

בצעדת הבושה, צעדו רבבות שמאסו בשחיתות וברמיסת הדמוקרטיה. שיהיה ברור, זו התחלת הסוף. נמשיך לצעוד, להילחם בחקיקה המעוותת, להוות אופוזיציה לוחמת ולהדליק אור בחושך הגדול. חג אורים שמח חבריי.  

השבוע הצגנו את תוכנית המחנה הציוני למאבק בשחיתות. שחיתות הממשלה לא באה לידי ביטוי רק בביצוע עבירות פליליות, אלא במגמה בוטה של החלשת שומרי הסף, יצירת דה לגיטימציה לבית המשפט העליון ושלטון החוק. זורים חול בעיני הציבור, יוצרים אצלם תחושה שאי אפשר לסמוך על בית המשפט, המפכ"ל, הפרקליטות, הרמטכ"ל ומבקר המדינה. הנזק העיקרי של התקופה החשוכה הזו הוא שזה כבר חילחל לציבור. ולנו, כהנהגה אחראית, ייקח הרבה זמן להשיב את אמון הציבור בנבחריו, במוסדות שלטון החוק ובדמוקרטיה. תוכנית המחנה הציוני למיגור השחיתות בישראל נוגעת ברבדים שונים של ביטול חקיקה, הגברת שקיפות והעברת מסר לציבור תוך השבת האמון בשלטון החוק והדמוקרטיה.
​​​​​​​

לצפייה בסרטון, לחצו על התמונה

לצפייה בדבריי במליאה, לחצו על התמונה​​​​​​​

המחאה הציבורית נגד חוק הממלצות הייתה אמירה ברורה לממשלת נתניהו שהגיעו מים עד נפש, שהציבור אינו מוכן עוד לממשלה שדואגת לאינטרסים שלה בלבד, שמחוקקת חוקים פרסונאליים ומנסה על חשבון הציבור לחלץ את מנהיגיה מאימת החקירות. הוא לא מוכן עוד לשתוק אל מול מצעד שחיתות. בשבועות האחרונים יוצאים עשרות אלפים לרחובות לומר עד כאן, לא נותנים יד לממשלה שפוגעת בשלטון החוק. הציבור יודע, חוק ההמלצות בתזמון שהוא קודם היה לא יותר מנסיון נואש להסתיר את עומק החקירות. מכך חושש נתניהו- לא מאימת החוקרים, אלא מזכות הציבור לדעת, וחוקי נתניהו, אשר מגיעים בזה אחר זה, מולידים מוטציות חקיקתיות, אשר נתפרות למידותיו שלו. חוק ההמלצות מקודם ע"י חברי הקואליציה במהירות בזק ובדרך לאישורו הם דורסים ורומסים כל העומד בדרכם. השבוע ניהלנו בוועדת הפנים מאבק עיקש נגד החוק. המאבק הציבורי, המחאה ברוטשילד והמאבק האופוזיציוני הצליחו, נתניהו הודיע שהחוק לא יחול עליו. עדיין אנו בעידן חדש בו אלימות ובריונות פרלמנטרית, תוך רמיסת תקנון הכנסת, הם הפוליטיקה החדשה של הקואליציה.

לצפייה בדבריי במליאה לחצו על התמונה​​​​​

לצפייה בדבריי בדיון על חוק ההמלצות בוועדת הפנים לחצו על התמונה

הליכי גירושין בין בני זוג אינם תמיד מסתיימים על הצד הטוב ועצם התהליך של טלטול התא המשפחתי, גובה מחירים כבדים שמשלמים לא אחת הילדים. התופעה של נתק קשר- בין הורים לילדים, היא רווחת, חוצה מגדרים ומגזרים, מעמד חברתי או סוציואקונומי. זו אינה נחלתם של גברים או נשים בלבד, אלא זו תופעה שפושה בכל רבדי החברה והמערכת עומדת מולה חסרת אונים בשל היעדר כלים משפטיים וטיפוליים מתאימים. כאשר יזמתי את הצעת החוק יצאתי למסע, פגשתי הורים שחייהם אינם חיים והם חווים כאב קשה מנשוא לאחר שהקשר בינם לבין ילדיהם נותק, לעיתים בעקבות ההליך עצמו, לעיתים כתוצאה מהתנהגות ההורה האחר. הזכות לקשר תקין ורציף בין ילד להורהו, הינה זכות בסיסית אשר חובה עלינו להבטיח את מימושה. אך המציאות מלמדת, שגם כאשר מזהה ההורה נתק עם ילדו, העומס המוטל על בתי המשפט ופערי הזמנים בין דיון לדיון יוצרים תהליך ארוך ומתמשך והנסיון לטפל בנתק, לעיתים מאוחר מידי ומביא לנזק בלתי הפיך. 

הצעת החוק שיזמתי מבקשת לספק לבתי המשפט כלים מתאימים להתמודדות עם התופעה. היא קובעת הליך משפטי מהיר ומזורז שיאפשר לגורמי המשפט והטיפול לזהות את התופעה עוד בשלביה הראשונים, ולטפל בה על ידי מומחים ייעודים שיוכשרו במיוחד לטיפול בניתוק הקשר. הצעת החוק יכולה להציל נפשות של אלפי ילדים שאינם זוכים למימוש זכותם הבסיסית. במערכת המשפט מברכים עליה ואנשי מקצוע מכל גווני הקשת סבורים שהגיעה העת שהמחוקק ידרש לנושא. 

לצפייה בראיון עימי בערוץ 13, לחצו על התמונה

מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, לקריאת הכתבה, לחצו על התמונה
 

מתוך כ-700,000 תביעות המתנהלות בבית המשפט המחוזי, מהוות התובענות הייצוגיות 1.6% בלבד מהן, ועדיין מצא לנכון משרד המשפטים לאחרונה, להטיל אגרות גבוהות במיוחד על הגשת התובענות. התקנות החדשות קובעות שאזרח המעוניין להגיש תובענה ייצוגית ידרש לשלם עד 16,000 ש״ח אגרה. הטיעון בו נאחז משרד המשפטים הוא הרצון למזער את תביעות הסרק המוגשות, אך התוצאה של הטלת אגרות כה גבוהות היא לא אחרת מאשר חסימת זכות הגישה לערכאות מהאזרח. זכות בסיסית במדינה דמוקרטית. הפיכת בית המשפט לנגיש לחזקים בלבד היא הטבה עם הגופים הגדולים במשק והתאגידים. משרד המשפטים התגייס לשירות החזקים על חשבון האזרח. הכלי המשפטי של תובענות יצוגיות הוא דרך לתיקון עוולות, זהו לא אינטרס פרטי בלבד של נפגעים אלא אינטרס ציבורי. מאבק עיקש בוועדה הוביל להפחתת האגרות מ- 24,000 ל- 16,000 ולהחרגת בעלי מוגבלויות, תביעות בגין אפליה ועוד מחובת האגרות. המאבק הוביל לפשרה אך עדיין, רצוי היה שמשרד המשפטים היה מוצא דרך אחרת לעצירת תביעות הסרק.

לצפייה בראיון עימי בערוץ 14, לחצו על התמונה


לצפייה בדבריי בוועדה, לחצו על התמונה

נועם ואלעד (שמות בדויים) היו מאושפזים בבידוד בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" במשך שנתיים וחצי ובמשך עשרות חודשים. החוק לטיפול בחולי נפש שמגדיר בידוד וקשירה כאמצעי כפייה, קבע ששימוש באלו יעשה רק במידה הדרושה ולזמן מוגבל. אבל מסתבר שלמרות החקיקה הברורה, בית חולים שער מנשה עושה דין לעצמו והוא משתמש בבידוד ובקשירות כשיטת טיפול. כאשר נחשפתי לסיפורם של נועם ואלעד, הגשתי שאילתא למשרד הבריאות כדי לדעת מה מספר החולים המוחזקים בתנאי בידוד מעל 15 יום וכיצד הדבר מתיישב עם החוק. לא יעלה על הדעת שהחוק יקבע מנגנונים מגבילים על מנת לשמור על החולים, ובתי חולים יעשו דין לעצמם. ועדה פסיכיאטרית בעניינו של אלעד, קבעה שיש לשחררו מבידוד ולהעבירו למחלקה אחרת. למרות זאת בית החולים המשיך להחזיקו בבידוד. הייתכן? מנהל בית החולים, ד״ר גרינשפן, אף הגדיל לעשות כאשר אמר ״שעם כל הכבוד לוועדה, לא היא מנהלת את בית החולים״. משרד הבריאות חייב להתערב ולפקח על בתי החולים, לא יעלה על הדעת שבמקום להגיש ערעור על החלטת וועדה כמו שנהוג, יחליט מנהל בית החולים להחזיק חולים בבידוד במשך שנים!. על משרד הבריאות לוודא כי בתי החולים מתאימים טיפול אישי לכל מטופל הלוקה בנפשו. בידוד וקשירות אינם אמצעי טיפול.

השאילתא שהגשתי למשרד הבריאות


להאזנה לראיון עמי בתכנית ״סדר יום״ של קרן נויבך לחצו על התמונה

ההתקפות החוזרות ונשנות כלפי מערכת המשפט מדאיגות ביותר והן עוד עלולת להיות בעלות השפעה הרסנית על החברה הישראלית. כיו"ר השדולה למאבק באלימות וביריונות ברשת וכיו"ר השדולה לביצור מעמדו של  שלטון החוק, יזמתי בשיתוף קרן ברל כצנלסון דו"ח ששיקף את תוצאותיו של מסע הדה לגיטימציה. מהדו"ח עלה בבירור שבית המשפט ושופטיו הפכו מטרה לכיתת יורים וירטואלית. כל חמש דקות ישנה קריאה אלימה ברשת כלפי מערכת המשפט. הנתונים הללו חייבים להדליק נורת אזהרה. נבחרי הציבור אשר מלבים את האש חייבים להפנים שמוטלת עליהם אחריות. 

ידיעות אחרונות

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פערי השכר בין נשים לגברים בארץ, לא מבשרים טובות. לפני כשני עשורים נחקק במדינת ישראל חוק שכר שווה לעובד ולעובדת שאוסר על אפליה על רקע מגדרי בשוק העבודה. החוק נועד להבטיח שגבר ואישה העובדים אצל אותו המעסיק, מבצעים עבודה דומה והם בעלי כישורים דומים, ישתכרו באופן שווה, אך למרות זאת, הנתונים מלמדים שההכנסה של נשים נמוכה משל גברים. בעוד ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר היא 11,664 שקל, אצל נשים היא עומדת על 7,633 שקל וככל שמדובר בתפקידים בכירים יותר כך פערי השכר גדלים. נשים צריכות לדרוש שכר שווה אך הבעיה היא שפעמים רבות הן אינן יודעות כיצד משתכרים חבריהם לעבודה ואין להן את היכולת להשוות בין שכרן לבין שכר חבריהם. הנתונים כיום אינם חשופים ולכן שקיפות מבלי לפגוע בפרטיות העובד היא מתבקשת. בימים אלו אני מקדמת חקיקה שתחייב את המעסיקים לדווח על נתוני השכר בכדי שהמשרדים יוכלו לפקח על הפערים ולחייב שוויון בין נשים לגברים. 

להאזה לראיון עמי בנושא, בתכנית של רינו צרור לחצו על התמונה

בית הספר כבר מזמן אינו מהווה מקום בטוח- לא למורים ולא לתלמידים. לאחרונה אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של אלימות מצד תלמידים כלפי מורים. רק לאחרונה אושפזו שני מורים בבית החולים לאחר שהוכו על ידי תלמידים. התופעה לא נמצאת בשולי החברה ואינה מאפיינת אזורים מסוימים ומצויה בכל מקום. מורים מותקפים ומשרד החינוך אינו מטפל בבעיה. לא מתקבל על הדעת שמורים יהיו נתונים לאלימות מילולית או פיזית. מעמדם של המורים במדינת ישראל נשחק והעובדה כי הם אינם מוגנים על ידי מערכת החינוך מקוממת. 
השבוע ציינו את יום המורה בכנסת. אבי יוסף כיהן כמנהל בית ספר ואימי ברוריה, היתה מורה ואחותי זיוית- עד היום מורה בתיכון.
גדלתי בבית של מורים שהשקיעו את כל כולם בתלמידיהם. אני מכירה ומוקירה את מקצוע ההוראה- את היום הקדשתי להם.

לצפייה בדבריי במליאה, לחצו על התמונה

במציאות בת ימינו, הרשתות החברתיות הינן בעלות כוח אדיר, הן מהוות את זירת התקשורת העיקרית,  מכתיבות סדר יום ציבורי, אוספות עלינו מידע  ללא ידיעתנו ומשתמשות בו לצרכים מסחריים. אנו חיים בעידן חדש ועלינו לשרטט את גבולותיו. כמי שמובילה את נושא הרשתות החברתיות בבית המחוקקים, אני שבה ומדגישה בפני מעצמות הרשת את אחרותיהן כלפי משתמשיהם. לא יתכן כי הרשתות יתנהלו בזירה חופשית מכל אחריות, שאיננה שקופה ובעלת מחויבות למשתמשיה. תחקיר של התוכנית ״חי בלילה״ לאחרונה העלה חשד שפייסבוק מאזינה למשתמשי הרשת החברתית, גם כאשר אינם גולשים ברשת, כאשר הטלפון מונח על ידם והם כלל לא עושים בו שימוש. כיו״ר השדולה למרחב הוירטואלי, פניתי למנהלת קשרי ממשל בפייסבוק על מנת לקבל מהם תשובות ובדרישה להוסיף אפשרות בחירה ברורה ובולטת בתפריט הגדרות הפרטיות, שתאפשר למשתמש לבחור ולהחליט אם לאפשר לפייסבוק גישה למיקרופון. פייסבוק ודומיה, אינן יכולות להתכסות באצטלה של הרשאה שניתנה על ידי הגולש כאשר התחבר לראשונה לרשת, אפשרות האזנה חייבת להיות ברורה לציבור. 

לצפייה בראיון עימי בערוץ 12 לחצו על התמונה

כנס של עמותת "אשנב", באירגונה של חברתנו ליאורה לייבוביץ׳ על הכוח האדיר שצברו הרשתות החברתיות והצורך ברגולציה
 

בשבוע שעבר השקתי בכנסת את השדולה למען האישה הדרוזית יחד עם חברינו נדיה חמדאן, יו״ר נעמ״ת מרחב מרכז הגליל ושאדי קבלאן, יו״ר המשמרת הצעירה במגזר הדרוזי. החברה הדרוזית כמו מרבית החברות המסורתיות, עוברת שינוי במרוץ השנים ביחס לנשים. יותר נשים פורצות דרך ומשתלבות בחברה, בתעסוקה ובהשכלה אך הנתונים מדברים בעד עצמם ומצביעים על כך שנשים עדיין נתקלות במחסומים שמגבילים אותן. כך לדוגמא למרות ש-64.1% מהסטודנטים לתואר ראשון מהחברה הדרוזית הן נשים, רק 32% מהנשים הדרוזיות משתלבות בשוק העבודה. המחסום החברתי, היעדרם של מקומות תעסוקה בסמיכות לכפרים ועוד, מגבילים תעסוקת נשים. בשנת 2017, יש כבר קאדית ראשונה בבית הדין השרעי, ועדיין אין שופטת דרוזית ראשונה. המגזר הציבורי חייב להיות הראשון שמשמש דוגמא לשילוב. את השדולה למען האישה הדרוזית ייסדתי על מנת להוביל לקידום מעמד האישה ולעידוד שילובה בתעסוקה, בחינוך, בפוליטיקה, ברשויות המקומיות, במערכת המשפט ועוד. נשים מקדמות נשים באופן שחוצה מגזרים, מעמדות וחברות. עשרות נשים מהחברה הדרוזית הגיעו לכינוס, חברי כנסת מכל סיעות הבית הביעו מחויבותם ומכאן אנו יוצאים יחדיו לדרך.

אמנם כבר חלף זמן אך חשוב לזכור ולהזכיר. לאחרונה נחצה קו אדום. לאחר שנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין החליט שלא להעניק חנינה לאלאור אזריה, הרשתות החברתיות געשו והתמלאו בקריאות שנאה והסתה נגד הנשיא. מבלי לנקוט עמדה על החלטת הנשיא בעניין אזריה, מצופה היה מנבחרי הציבור שלא ללבות את היצרים בעם, אלא להרגיע את הרוחות. אך לצערי, כחלק מתופעה הולכת ומסלימה, שרים וחברי כנסת ראו הזדמנות להרוויח הון פוליטי ובכדי להרוויחו החל מצעד השתלחות חסרת רסן בנשיא המדינה. הסכנה לדמוקרטיה, למוסדות הממלכתיות ולשלטון החוק היא עצומה- אלימות ברשת החברתית עלולה להפוך לכדי אלימות ברחוב. קמפיין שיזמתי נועד להשמיע קול אחר- קול שמגנה כל הסתה.

לצפייה בכתבה במהדורת החדשות, לחצו על התמונה


מעריב

את נר ראשון של חנוכה הדלקנו בכנס בנתניה עם יו"ר המפלגה אבי גבאי וחברינו יום טוב סמיה, יחד עם החברים היקרים מהסניף ומאות מתושבי העיר שהגיעו לשמוע את יו"ר המפלגה. עם אנרגיות טובות, הדלקנו אור קטן שיגרש חושך גדול.


 

משלחת צעירים  פרלמנטריים מגרמניה הגיעה לבקר בכנסת, ללמוד ולהתרשם מבית המחוקקים והדמוקרטיה בישראל. שיחה על פוליטיקה ישראלית על המצב המורכב בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, על הערכים הסוציאל- דמוקרטיים בה מפלגת העבודה דוגלת.